קביעת גובה מזונות אישה
מאת עו"ד אלי פז, שותף במשרד עורכי הדין פז משולם
פורטל העזרה המשפטית והסיוע לאזרח http://www.gethelp.co.il/Family_portal.html - get help
כיצד נקבע גובה מזונות האשה?
מהי רמת החיים לה זכאית האשה?
כיצד משפיעים שינויים ברמת החיים של הבעל על גובה מזונות האשה?
כיצד משפיע משבר בזוגיות על גובה מזונות האשה?
לשאלות אלו יתייחס מאמר זה.
תביעת מזונות אשה נידונה הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית הדין הדתי, לגבי יהודים - בית הדין הרבני, ע"פ הדין האישי של הצדדים, שהנו, לגבי יהודים, המשפט העברי, היינו דין תורה.
קביעת יכולתו של בעל לשאת במזונות אשתו הנה מרחיבה יותר מאשר קביעת יכולת אב לשאת במזונות ילדיו.
בעניין מזונות ילדים, קיימת הבחנה בין מזונות ילדים הנחשבים מזונות הכרחיים אשר תשלומם הנו חובה אבסולוטית על האב, כאשר הכנסות האב והאם בפועל אינן רלוונטיות ובין מזונות ילדים שמעבר למזונות ההכרחיים, אשר בהם מחויב האב רק אם מצבו הכלכלי מאפשר זאת ובהם מחוייבת אף האם, אך זאת רק במידה ויש ביכולתה לעשות כן לאחר סיפוק צרכיה שלה.
אולם, הבחנה זו אינה קיימת לגבי מזונות אשה.
היקפם של מזונות ילדים נקבע "כדי צרכיהם ההכרחיים", אולם היקף מזונות ומדור האשה הינו רחב יותר.
ההלכה היהודית מגדירה את היקף מזונות האשה כ: "עולה עמו ואינה יורדת עמו" (גמרא מסכת כתובות דף מח עמוד א').
כלומר, אשת איש זכאית לחיות ברמת החיים הגבוהה מבין השתיים:
א. רמת החיים במשפחת המוצא ממנה באה, היינו רמת החיים לה הורגלה לפני הנישואין.
ב. רמת החיים הנהוגה אצל הבעל לאחר הנישואין.
חיי הנישואין יכולים רק לשפר את רמת החיים של האשה אך לא לגרוע ממנה. אשה הבאה מבית עני ונישאת לבעל עשיר זכאית לחיות ברמת החיים בה חי הבעל. לא נדרש כי הבעל יהיה עשיר בעת הנישואין, אף אם בעת הנישואים היה הבעל עני והתעשרותו אירעה במועד מאוחר יותר זכאית האשה לחיות ברמת החיים התואמת את עשרו הנוכחי. במקרה ההפוך: אשה מבית עשיר הנישאת לבעל עני זכאית להמשיך ולחיות באותה רמת חיים לה הורגלה לפני הנישואין.
במזונות האשה מתחשבים בעושרו של הבעל, במעמדו החברתי של הבעל וכן במעמד החברתי של האשה, על פי דין תורה, חיוב הבעל לספק את צרכי אשתו קודם לחיובו לספק את צרכי עצמו "מכבדה יותר מגופו".
להרחבה בעניין זה ראה את פסקי הדין בע"א 508/70 נתוביץ נ. נתוביץ, ע"א 552/87 ורד נ. ורד ואת פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק תמ"ש (תל-אביב) 85650/97 - פלוני נ' פלונית.
על פי פסיקת בית המשפט העליון, חייב בעל לספק לאשתו מזונות אשה, לרבות מדור, בהתאם לרמת החיים שבה חיו שניהם יחד טרם מועד הקרע. כלומר, אם המשבר בזוגיות גרם לירידה ברמת החיים של האשה, או אף לירידה ברמת החיים של הבעל עצמו, לא אמורה האשה להינזק מכך והיא זכאית להמשיך ברמת החיים שנהגה לפני המשבר בזוגיות
להרחבה בעניין זה ראה את פסקי הדין בע"א 172/62 איזנברג נ. איזנברג, ע"א 130/83 פרייס נ. פרייס, ע"א 239/95 עמיצור נ. עמיצור.
מדין הגמרא (מסכת כתובות, שם) זכותה של האשה, הנובעת מהדין "עולה עמו ואינה יורדת עמו" הנה זכות נרחבת, המתקיימת אף לאחר מות האשה, כאשר למעשה האשה כבר אינה "עמו", אף כאשר עוד לפני מותה בני הזוג לא התגוררו יחד.
מכאן הדין:
"מי שהלך למדינת הים ומתה אשתו - בית דין יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו".
(מקשה הגמרא:) "לפי כבודו" ולא "לפי כבודה?" (האם רק לפי כבודו של הבעל ולא לפי כבודה של האשה? ומתרצת את הקושיה:)
אימא (אמור) "אף לפי כבודו".
הא - קא משמע לן: (דין זה מלמדנו) עולה עמו ואינה יורדת עמו ואפילו לאחר מיתה."
כלומר, גם כאשר האשה בעודה בחיים לא היתה "עמו", היא עדיין זכאית לרמת החיים הגבוהה יותר, הנהוגה בבית בעלה, וזכותה מתמשכת אף לאחר מותה ומשפיעה על "רמת" טקס הקבורה.
הדין, המצוטט לעיל, מתייחס, אמנם, לבני זוג שלא חיו יחד, אולם הפירוד נבע מכך שהבעל "הלך למדינת הים", לצרכי מסחר ואין המדובר בפירוד, שנבע מסכסוך בין הצדדים או ממשבר בזוגיות.
בתי המשפט פירשו ביתר הרחבה את הכלל ההלכתי: "עולה עמו ואינה יורדת עמו" וקבעו, כי גם כאשר משבר בזוגיות גרם לפירוד בין הצדדים, האשה אינה אמורה לרדת ברמת החיים, עקב הפירוד.
בית המשפט העליון פסק למעשה, כי האשה "עולה עמו" גם שאיננה "עמו" כתוצאה מסכסוך בין הצדדים.
להרחבה בעניין זה ראה פסק הדין בע"א 4316/96 פלולי נ. פלולי.
מאת עו"ד אלי פז, שותף במשרד עורכי הדין פז משולם
פורטל העזרה המשפטית והסיוע לאזרח http://www.gethelp.co.il/Family_portal.html - get help
כיצד נקבע גובה מזונות האשה?
מהי רמת החיים לה זכאית האשה?
כיצד משפיעים שינויים ברמת החיים של הבעל על גובה מזונות האשה?
כיצד משפיע משבר בזוגיות על גובה מזונות האשה?
לשאלות אלו יתייחס מאמר זה.
תביעת מזונות אשה נידונה הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית הדין הדתי, לגבי יהודים - בית הדין הרבני, ע"פ הדין האישי של הצדדים, שהנו, לגבי יהודים, המשפט העברי, היינו דין תורה.
קביעת יכולתו של בעל לשאת במזונות אשתו הנה מרחיבה יותר מאשר קביעת יכולת אב לשאת במזונות ילדיו.
בעניין מזונות ילדים, קיימת הבחנה בין מזונות ילדים הנחשבים מזונות הכרחיים אשר תשלומם הנו חובה אבסולוטית על האב, כאשר הכנסות האב והאם בפועל אינן רלוונטיות ובין מזונות ילדים שמעבר למזונות ההכרחיים, אשר בהם מחויב האב רק אם מצבו הכלכלי מאפשר זאת ובהם מחוייבת אף האם, אך זאת רק במידה ויש ביכולתה לעשות כן לאחר סיפוק צרכיה שלה.
אולם, הבחנה זו אינה קיימת לגבי מזונות אשה.
היקפם של מזונות ילדים נקבע "כדי צרכיהם ההכרחיים", אולם היקף מזונות ומדור האשה הינו רחב יותר.
ההלכה היהודית מגדירה את היקף מזונות האשה כ: "עולה עמו ואינה יורדת עמו" (גמרא מסכת כתובות דף מח עמוד א').
כלומר, אשת איש זכאית לחיות ברמת החיים הגבוהה מבין השתיים:
א. רמת החיים במשפחת המוצא ממנה באה, היינו רמת החיים לה הורגלה לפני הנישואין.
ב. רמת החיים הנהוגה אצל הבעל לאחר הנישואין.
חיי הנישואין יכולים רק לשפר את רמת החיים של האשה אך לא לגרוע ממנה. אשה הבאה מבית עני ונישאת לבעל עשיר זכאית לחיות ברמת החיים בה חי הבעל. לא נדרש כי הבעל יהיה עשיר בעת הנישואין, אף אם בעת הנישואים היה הבעל עני והתעשרותו אירעה במועד מאוחר יותר זכאית האשה לחיות ברמת החיים התואמת את עשרו הנוכחי. במקרה ההפוך: אשה מבית עשיר הנישאת לבעל עני זכאית להמשיך ולחיות באותה רמת חיים לה הורגלה לפני הנישואין.
במזונות האשה מתחשבים בעושרו של הבעל, במעמדו החברתי של הבעל וכן במעמד החברתי של האשה, על פי דין תורה, חיוב הבעל לספק את צרכי אשתו קודם לחיובו לספק את צרכי עצמו "מכבדה יותר מגופו".
להרחבה בעניין זה ראה את פסקי הדין בע"א 508/70 נתוביץ נ. נתוביץ, ע"א 552/87 ורד נ. ורד ואת פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק תמ"ש (תל-אביב) 85650/97 - פלוני נ' פלונית.
על פי פסיקת בית המשפט העליון, חייב בעל לספק לאשתו מזונות אשה, לרבות מדור, בהתאם לרמת החיים שבה חיו שניהם יחד טרם מועד הקרע. כלומר, אם המשבר בזוגיות גרם לירידה ברמת החיים של האשה, או אף לירידה ברמת החיים של הבעל עצמו, לא אמורה האשה להינזק מכך והיא זכאית להמשיך ברמת החיים שנהגה לפני המשבר בזוגיות
להרחבה בעניין זה ראה את פסקי הדין בע"א 172/62 איזנברג נ. איזנברג, ע"א 130/83 פרייס נ. פרייס, ע"א 239/95 עמיצור נ. עמיצור.
מדין הגמרא (מסכת כתובות, שם) זכותה של האשה, הנובעת מהדין "עולה עמו ואינה יורדת עמו" הנה זכות נרחבת, המתקיימת אף לאחר מות האשה, כאשר למעשה האשה כבר אינה "עמו", אף כאשר עוד לפני מותה בני הזוג לא התגוררו יחד.
מכאן הדין:
"מי שהלך למדינת הים ומתה אשתו - בית דין יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו".
(מקשה הגמרא:) "לפי כבודו" ולא "לפי כבודה?" (האם רק לפי כבודו של הבעל ולא לפי כבודה של האשה? ומתרצת את הקושיה:)
אימא (אמור) "אף לפי כבודו".
הא - קא משמע לן: (דין זה מלמדנו) עולה עמו ואינה יורדת עמו ואפילו לאחר מיתה."
כלומר, גם כאשר האשה בעודה בחיים לא היתה "עמו", היא עדיין זכאית לרמת החיים הגבוהה יותר, הנהוגה בבית בעלה, וזכותה מתמשכת אף לאחר מותה ומשפיעה על "רמת" טקס הקבורה.
הדין, המצוטט לעיל, מתייחס, אמנם, לבני זוג שלא חיו יחד, אולם הפירוד נבע מכך שהבעל "הלך למדינת הים", לצרכי מסחר ואין המדובר בפירוד, שנבע מסכסוך בין הצדדים או ממשבר בזוגיות.
בתי המשפט פירשו ביתר הרחבה את הכלל ההלכתי: "עולה עמו ואינה יורדת עמו" וקבעו, כי גם כאשר משבר בזוגיות גרם לפירוד בין הצדדים, האשה אינה אמורה לרדת ברמת החיים, עקב הפירוד.
בית המשפט העליון פסק למעשה, כי האשה "עולה עמו" גם שאיננה "עמו" כתוצאה מסכסוך בין הצדדים.
להרחבה בעניין זה ראה פסק הדין בע"א 4316/96 פלולי נ. פלולי.
עו"ד אלי פז, שותף במשרדי עורכי דין פז משולם, מנהל במשותף של המכון לגישור ובוררות - מכון יסוד ומנהל פורום משפטי באינטרנט, בתחום דיני המשפחה והירושה.
עוסק בדיני משפחה, גירושין, מזונות אשה, מזונות ילדים, אפוטרופסות, משמורת,הסכם ממון, הסכם גירושין, שלום בית, אבהות, ירושה, צוואה.
פורטל עזרה משפטית וסיוע לאזרח - http://www.gethelp.co.il/Family_portal.html
עוסק בדיני משפחה, גירושין, מזונות אשה, מזונות ילדים, אפוטרופסות, משמורת,הסכם ממון, הסכם גירושין, שלום בית, אבהות, ירושה, צוואה.
פורטל עזרה משפטית וסיוע לאזרח - http://www.gethelp.co.il/Family_portal.html
